שיקום מפציעות קשות על ידי שיטת פאשיקום במקביל לשיקום במחלקות או באשפוזי הבית.
פאשיקום היא שיטת טיפול שבה מאבחנים תנועה, ומשחררים דפוסי תנועה במטרה לאפשר חזרה לתבניות הישנות נטולות המגבלות והכאבים, וכך לאפשר החלמה מלאה.
כשאדם חווה טראומה פיזית קשה, כמו תאונת דרכים לדוגמא,
השיקום שלו מחייב התייחסות לכמה מישורים שנפגעו - פיזיים, נפשיים, קוגניטיביים, הרבה פעמים מכמה אנשי מקצוע שיקומיים שונים.
יש מקרים שבהם הזיכרון לטווח הקצר או הארוך נפגע - ואז דרוש מומחה מוח, ופסיכולוג שיקומי.
יכול להיות שהדיבור נפגע - ואז דרושה קלינאית תקשורת.
לגבי טראומה נפשית אין ספק - ופה נכנס עו"ס או פסיכולוג קליני-שיקומי לתמונה.
פעמים רבות יש שברים בעצמות שזה שייך לעולם האורטופדיה הכירורגית ו/או פלסטית.
כל פגיעה פיזית והשבתה - תכלול פיזיותרפיה שיקומית ו/או ריפוי בעיסוק.
ומקרים שונים וספציפים יצריכו גם רופא עור, נוירולוג, פנימאים ועוד ועוד.
כל אלו עוד לפני ההתעסקות עם ביטוח הרכב, ביטוח לאומי, עו"ד לנזקי גוף.
(במחלקות השיקום בבתי החולים הצוות מורכב מכמה אנשי מקצוע כי הרי השיקום צריך להכיל את כל המכלול.)
זה אולי נשמע קיצוני, אבל קיימים המון מקרים מורכבים כאלו. ואף יותר.
רק תחשבו על כל נכי צה"ל. או אפילו על הכמות הענקית של השליחים והרוכבים על כלי רכב חשמליים ברחובות תל אביב, תכפילו בסטטיסטיקה ותקבלו תעסוקה מלאה במחלקות המיון והשיקום.
מכיוון שבמקרים רבים הפגיעה אינה רק פיזית רצוי מאוד שאנשי המקצוע שמסייעים בשיקום ובהחלמה יתאמו ביניהם טיפולים או לכל הפחות לא יתנגשו אחד בעבודת השני.
לא נעים להודות, אבל לעיתים מעורב אגו, וכל אחד רוצה לנכס לעצמו את ההצלחה השיקומית של המטופל ("בזכות הטיפול שאני נתתי לו הוא….") למרות שקשה מאוד לבודד השפעה של טיפול ספציפי כזה או אחר כשניתנים טיפולים שונים במקביל.
בעבודה שלי אני פוגש את אותם מקרים אחרי כמה שנים (או חודשים), כשהם סוחבים שאריות מאותה פגיעה ו/או ניתוח ו/או שיקום שהותיר אותם בהחלמה חלקית, לא מלאה עד הסוף.
מתי ואיך נכון לשלב טיפול פאשיקום בתהליך השיקום.
פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק הם הפעלה (קריטית וחשובה!) של הגוף במהלך ההתאוששות מהפגיעה, שמתייחסות לפגיעה פיזית, עצבית ואפילו קוגניטיבית של המטופל. העבודה הזו מחזירה אותו לתפקוד גופני שנפגע. זוהי עבודת קודש! שתמיד תכלול תרגילים לעבודה עצמית ובמצבי אשפוז - גם עבודה ותרגילים ביחד עם המטפל/ת בזמן אמת.
פאשיקום מתייחסת לזווית מאוד נישתית ועדיין היא "מכפילת כח" במידת השיקום וההחלמה. היא נותנת מענה ספציפי וממוקד "רק" למערך התנועה הפגוע של האדם, ובנוסף משלימה גם התייחסות לקשר בין התנועה שנפגעה לבין הפחדים מתנועה. אותם פחדים שגורמים לקיבוע המגבלות התנועתיות, וכך נוצר לופ כרוני של כאבים וקשיים תנועתיים שלא משתחרר גם אחרי שנים.
3+1
המערך התנועתי ניזוק בשלושה שלבים ובאחד נוסף מתמשך: פעם ראשונה במהלך הטראומה עצמה, שמקפיאה בשרירים ספאזם (כיווץ חזק) הגנתי-הישרדותי. בפעם השנייה בזמן הניתוחים (אם היו כאלו), שמשנים פלסטית את המבנה ואת היחסים שבין מערכות השלד-שריר ולכן בהכרח גם את ההפעלה התנועתית. ובפעם השלישית - בזמן האשפוז כשישנם קיבועים (גבס, תחבושות, והתקנים שונים) ואז התנועה מושבתת במכוון בשביל לאפשר איחוי של רקמה ללא גירוי.
השלב הרביעי הוא אחריהם, כש"נגמר" תהליך השיקום, אבל במערך התנועתי התקבעו השינויים מהשלבים הקודמים ונוצר חוסר איזון (שהוא כעת ה"איזון" החדש) שממשיך ליצור עומס כאבים, והפרעות תנועה בגוף.
טיפול פאשיקום נכנס מיד בתום השלב השלישי (כשמורידים את הקיבועים), ובמקום להגיע לנזקים מצטברים ופציעות חדשות, משחרר את טווחי התנועה במפרקים, ואת תבניות התנועה הגדולות בגוף למה שקדם לפגיעה, וכך מאפשר החלמה מלאה, וחזרה לתחושות נטולות כאב, וקלות תנועתית.
איך זה קורה?
המוח המדהים שלנו מסוגל לבחור לנטרל שרירים. הוא מסוגל לנטרל הפעלה חלקית או מלאה של שרירים מכל מיני סיבות בזמן פציעה נקודתית או מתמשכת. לאורך זמן - השריר המנוטרל מתדלדל במסתו, ושרירים אחרים לוקחים את תפקידו, ונושאים בעול התנועה במקומו. השינוי הזה - שהוא חלק ממה שנקרא "פיצויי תנועה" גורם לשרירים אחרים לעבוד בעומס יתר מה שיוצר כאבים ועומסים מצטברים וגדלים.
בשיטת פאשיקום (להבדיל משיטות אחרות) - מתעסקים באבחון ושחרור שרירים שאינם מתפקדים ולא רק בחיזוק של שרירים "חלשים" (שכבודו במקומו מונח).
שחרור התנועה מאפשר לאדם לחזור לעצמו פיזית ומנטלית, לשחרר קבעונות שנוצרו בארבעת השלבים מאז הפציעה, ולמעשה להחלים בצורה מלאה כמה שאפשר. כשיחזור להשתמש בתבניות התנועה הישנות ובשרירים שהוא המעיט את השימוש בהם אנחנו מאפשרים לו להפוך את הדומינו הרגשי והפיזי ולבנות מחדש את התנועה, את הבטחון בעצמו ואת האמון ביכולת הגוף לתפקד ולבצע פעולות שגרתיות ללא קושי וכאבים.
לסיכום
באיזה שלב נכון להכניס טיפול פאשיקום לתהליך השיקום מפציעה?
רלוונטי ורצוי לשלב טיפול פאשיקום מהרגע שמורידים את הקיבועים והמטופל/ת חוזרים להליכה - כי אז אפשר לאבחן תנועה בצורה מלאה ולשחרר תבניות ופיצויים שנוצרו לפני שהם נהפכים לכרוניים, במקביל להמשך תרגילי חיזוק של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
אסיים בקריאה לאופטימיות -
יכול להיות שאת או אתה סובלים כבר שנים מנזקים מפציעה ומשיקום שלא כלל שחרור תנועתי של פיצויים ומגבלות שנוצרו והשתרשו בתנועה שלך, ולמעשה ממשיכים לגרום לעומס ולכאבים. בהחלט יכול להיות שהמצב עוד הפיך, ובכל מקרה - תמיד תמיד אפשר לעזור.
שנהיה בריאים!