טיפול בכתף קפואה

מה זו 'כתף קפואה' ולמה היא קופאת?

נעים מאוד כתף קפואה. מצב בכלל לא נעים של כאבים גדולים בכתף והגבלה משמעותית בתנועת הכתף ללא סיבה ידועה. קושי בתנועות רבות וביניהן היכולת להרים את היד.

זוהי בעיה מוכרת ונפוצה, שממלאת קליניקות באינספור מטופלים כאובים, מתוסכלים, לעיתים כמעט מיואשים, שיוצאים מרוצים ומחייכים בסוף התהליך.

ההגדרה 'כתף קפואה' זוהי הגדרה שנותנים למצב שלא נגרם בגלל פתולוגיות או פגיעות נפוצות אחרות בכתף, כמו לדוגמא: דלקת מפרקים בכתף, שברים, פריקות, תסמונת הצביטה, דלקות וקרעים בגידי השרירים מסובבי הכתף ועוד. 

בשפה רפואית לפעמים יכנו את המצב של כתף קפואה בשם Adhesive capsulitis - שזה בעברית דלקת והידבקות של הקפסולה (של הכתף).

כאמור, לפי הרפואה זה לרוב מופיע ללא סיבה ידועה = אנחנו לא יודעים מה גרם לכתף לקפוא. יש הרבה מקרים שזה מגיע כתוצר לוואי אחרי אירוע ראשוני כמו לדוגמא אחרי חבלה לכתף, גם כמה חודשים ואפילו יותר משנה אחרי הפציעה הראשונה. 

הסבר אנטומי לכתף קפואה

מהי אותה קפסולה שנדבקת?

קפסולה (קופסית) היא שם של מעטפת המפרק שנמצאת כמעט בכל המפרקים שלנו בגוף, וגם במפרק כתף - ובאופן ספציפי המפרק שבין עצם הזרוע לעצם השכמה (Gleno Humeral Joint). בתוך הקפסולה עוברים גידים של שרירים שמניעים את אותו מפרק, וישנו נוזל סינוביאלי שגורם לסיכוך ולהורדה של החיכוך בין העצמות לעצמן ולשאר האלמנטים והרקמות שנמצאות במפרק. 

אם זה נשמע כמו סינית, דמיינו שהקפסולה והנוזל שבתוכה הם כמו אוויר בגלגלים שמאפשרים תנועה שמחליקה ולא חורקת, אם הם לא היו, היתה שחיקה גדולה ודלקות כרוניות כל הזמן

אי אפשר להפריד באמת את הקפסולה מהיתר.

כלומר, כיוון שהגידים עוברים דרך הקפסולה (או מתמזגים בתוכה), גם אם לא נגרם נזק ראשוני לשרירים, גידים או רצועות, ברגע שיש דלקת בקפסולה והיא מתחילה להידבק, בהכרח תהיה ירידה באלסטיות שלה וירידה בתפקוד התקין והאופטימלי של כל מי שמושפע ממנה: אותם גידים שרירים ורצועות. היא לא יכולה להידלק ולהיפגע מבלי לפגוע במי שצמוד אליה ועובר דרכה. ובנוסף כפועל יוצא בהכרח תהיה ירידה בטווחי התנועה, ולא ימומש מלוא הפוטנציאל התנועתי של המפרק. כך שבכל מקרה, יש לנו השפעה על כל תפקוד הכתף, אפילו אם היא לא באמת נפגעה בפציעה.

מי סובלים מכתף קפואה?

בין 2-5 אחוזים מהאוכלוסיה יסבלו מכתף קפואה, לרוב בין גילאי 40-60, ונשים פי 4 מגברים. מצאו שזה שכיח הרבה יותר אצל חולי סוכרת ואצל אנשים עם תפקוד לקוי של בלוטת התריס למרות שלא ידוע מדוע דווקא אצל האוכלוסיות האלו מתועדים יותר מקרים.

האם יש מה לעשות כדי להימנע מכתף קפואה?

בהחלט כן!

אמנם כתבתי שלרפואה אין הסבר למה הכתף קופאת, אבל במציאות לא פגשתי אנשים שמפעילים את הכתף ומגיעים למצב כזה. לפעמים יש אנשים שחושבים שהעבודה שלהם מפעילה את הכתף והם לאו דווקא נמצאים שעות מול מחשב, אבל הכוונה שלי בהפעלה מלאה של הכתף היא באופן קבוע ויומיומי להביא אותה למצב של הרמה מלאה וחזרה. גם טכנאים לדוגמא שמסתובבים ועובדים פיזית, יכולים לעבוד יום שלם בלי להשתמש (ובכך לשמר) בכל טווח התנועה ויכולות התנועה של הכתף. 

בקיצור - מי שרוצה להימנע מכתף קפואה, שידאג להניע אותה בסדרת תרגילי התעמלות בוקר, ערב, יתלה על מתח באופן קבוע, ישחה, יתרגל יוגה או פילאטיס ועוד סוגי פעילויות שמביאים את הכתף למלוא הטווחים וככה הם לא יאבדו והיא לא תקפא. 

טיפול במגע באופן שוטף כדי להימנע מכתף קפואה

ההמלצה החמה שלי היא על עיסוי רקמות עמוק (וגם סוגים אחרים של טיפולים במגע) שומר על הכתף משומנת ונקייה מהידבקויות. המגע למעשה ממיס את ההידבקויות מתחת לעור כשהן בשלבים מוקדמים וכך הן לא מצטברות עד למצב של כתף קפואה, שבה לא מצליחים להרים את היד למעלה והיא כואבת בתנועות יומיומיות פשוטות. 

להקדים לטפל בשלב מוקדם

המלצה חמה היא לא לשמור בבטן, ולטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה, כי החיים הם לא תחרות עם עצמנו כמה אנחנו יכולים לסבול ולהחזיק כאבים לפני שנבקש עזרה, אם נדחה את הטיפול הוא בהכרח יהיה ארוך יותר מאשר לטפל בכתף (או בכל בעיה אורתופדית אחרת) כשהיא עדיין בשלביה הראשונים. 

ההשפעה הריגשית על מי שסובל מכתף קפואה:

כמו כל פגיעה אחרת בגוף - הכאבים והירידה ביכולת הגוף לתפקד כרגיל, יביאו איתם גם רגשות תסכול ומשבר רגשי של האדם אל מול הגוף שלו שמסב לו כאבים, תסכול, חוסר שקט, ותחושת דכדוך.

טיפול טוב יכול להגדיל ולהחזיר את טווחי התנועה למה שהיו, לשחרר את הכאבים בהדרגה, אבל לא פחות חשוב מזה להחזיר את הבטחון העצמי ולשנות את החווייה הרגשית של המטופל בצורה דרמטית מתחושת תסכול לתחושות אמון בגוף וביכולות הריפוי המדהימות שלו.

מה גרם לזה לקרות?

האם עשיתי משהו לא נכון? האם אני עדיין עושה משהו לא נכון שממשיך את זה? האם יש תרגילים שאני יכול לעשות בשביל לגרום לזה לעבור?

אם הכאבים הופיעו בלי אירוע נקודתי שהתחיל אותם - לא חטפת מכה, לא עשית תנועה חזקה ומוגזמת, לא חלית במחלה אוטואימונית שתקפה את המקום, אז המצב למעשה הלך והצטבר מתחת לפני השטח עוד לפני שהופיעו הכאבים, עד לנקודה שבה הגוף ניסה לתקן את ההידבקויות באמצעות דלקת, המקום נהיה מגורה וכואב, הופיעו חששות ופחדים משימוש ביד הכואב, הפחתה מודעה של שימוש ביד וכדור שלג שהמשיך להתגלגל.

ככל הנראה הגורמים שהביאו להיווצרות המצב במקרים כאלו הם: אורח חיים "סטטי" נטול פעילות משמעותית, שאינו משמר תנועה ותנועתיות, שינה לא טובה, שתייה לא מספיקה של מים, וחוסר בקבלת טיפולי מגע שממיסים ומנקים את ההידבקויות עוד בתחילת דרכן.  

אפשר לשנות דברים קטנים בסביבת החיים, בסביבת העבודה, בשגרת התנועה, וכמובן להכניס תרגילים ספיציפיים שיעזרו להימנע מזה מלכתחילה וגם תרגילים שינתנו במהלך הטיפול להמשך הטיפול בבית ולקיצור משמעותי של זמן ההחלמה.

איך מטפלים בכתף קפואה?

המטרה: להחזיר את טווח התנועה המלא של הכתף, את היכולת שלה לזוז בחופשיות, וגם תוך כדי נשיאת משקל, ובנוסף לפרק את הפחדים המגבילים מכאב.

החזרת הטווח המלא של הכתף נעשית באמצעות טכניקות מגע, שמפרקות את כל מה שנדבק ומפריע לקפסולה ולסביבתה. הטכניקות לקוחות מעולם העיסוי הרפואי, ובאופן ספציפי של שחרור אפקטיבי של פאשיה, ביחד עם לחיצה על נקודות טריגר שמשחררות בצורה אפקטיבית ומהירה דפוסים תנועתיים שהתקבעו ועוצרים את התנועה.

הטיפול כולל הנעה של הכתף בצורה פסיבית (באמצעות המטפל) ובצורה אקטיבית בדרכים שונות.

יש תרגילים ספציפיים להגדלת טווח תנועה של הכתף שאותם מתרגלים ביחד במהלך הטיפול, וכמובן גם בבית בצורה עצמית.

לקראת סופו של טיפול אדביק קינזיו טייפינג שחוץ מלקשט בצורה מגניבה וצבעונית הוא מגדיל ומרחיב את הטווחים, מעביר דלקתיות, מקל על הזזה וממשיך את ההמסה ופירוק של ההידבקויות שנמצאות מתחת לעור בזמן שבין הטיפולים (הטייפ עובד כל עוד הוא דבוק, והוא מחזיק כמה ימים עד שהוא יורד בעצמו).

חלק חשוב מאוד של הטיפול הוא ביסוס החוסן המנטלי להתמודדות עם כאבים שמופיעים ושאולי יופיעו בהמשך, והחזרת הבטחון להניע ולהשתמש בכתף. 

כמו במימד הפיזי, יש תרגילים מנטלים, שעוזרים להחלים מהמצב, ולהשתחרר מדפוסים מגבילים שהתקבעו. נשקיע את כל הזמן הדרוש להטמעה של אותם כלים שישמשו אותך לעד. 

בכל מפגש נעקוב אחרי ההתקדמות, ההצלחות, והאתגרים שצפו. נמשיך לשחרר את המקסימום לפי הקצב שהגוף מאפשר, ונעבוד גם על הצד הפיזי וגם על הצד המנטלי-רגשי.

שחרור כתף קפואה באמצעות טכניקות המגע, וקינזיו טייפינג, הוא יעיל ביותר. הוא פותח ומגדיל את טווח התנועה בצורה מיידית כבר במהלך הטיפול, אבל יש גבול שאותו אפשר להשיג בכל טיפול, ולכן התהליך לוקח זמן ורצף של פגישות. 

הזמן משתנה בגלל שכל אחד מגיב בקצב אחר, וכל אחד מגיע אחרי זמן מסוים שהכתף צברה את ההגבלה, ככל שנגיע בשלב מוקדם יותר, ייקח פחות זמן וטיפולים להחלים ולחזור לתנועה מלאה.

השילוב המנצח של גוף ורגש. מה שגורם לטיפול להיות אפקטיבי וזריז ביחס לאחרים הוא המינוף של ההישגים וההתקדמות הפיזים שנוצרים בזכות טכניקות מגע מדויקות דרך האלמנט המנטלי. כלומר חיזוק הניהול התפקודי הרגשי של המטופלים והעצמה של השינוי וההתקדמות שנוצרים. זה עוזר לנו למזער את הפחד מפני כאבים, לפרק את דפוסי חשיבה שמגבילים לנו את התנועה הפיזית, ולהחלים בצורה מהירה.

טיפולים אחרים שנותנים מענה רק לאלמנט הפיזי בלי להתייחס לפחדים ולמקום הרגשי של המטופלים לא בהכרח יציחו לשנות את המצב, בדיוק כמו שטיפולים שמתייחסים אך ורק למימד הרגשי בלי לשחרר בפועל את כל מה שדבוק ומוחזק במפרק, מתחת לעור, לא באמת יצליחו לשחרר כתף קפואה בצורה אפקטיבית.

כמה זמן לוקח לכתף קפואה לעבור? (חדשות טובות!)

הספרות המקצועית מדברת על טווח זמן ממוצע שבין שנה לשנתיים להחלמה. 

יש מקרים מתועדים שלקחו הרבה יותר עד ההחלמה (מדברים גם על מקרים של 7 שנים) ומן הסתם יש גם המון מקרים של אנשים אמיתיים שלא תועדו במחקרים שנמשכו יותר.

מתי זה נגמר? 

פה יש פער בין הספרות המקצועית אליי. 

התופעה מתוארת כמשהו שחולף מעצמו (אבל בינתיים עד שהוא חולף מאמלל ומפריע מאוד, ובכלל מי יודע כמה זמן זה ייקח, האם לי יקח יותר זמן מהממוצע, והאם זה יחזור שוב בעתיד). ה'הפשרה' לפי הספרות המקצועית היא השלב שבו הכאבים חולפים וטווחי התנועה נפתחו במידה מסוימת מתוך הקפאון.

אני לעומת זאת, מגדיר החלמה מלאה ('הפשרה') מצב שבו טווחי התנועה חזרו למלוא הפוטנציאל שלהם ואין מגבלה בתפקוד. (כלומר אני מחמיר בהגדרת ההחלמה התנועתית ולשיטתי - החלמה היא אך רק כאשר טווחי התנועה מלאים בכתף ואין פחד מלהזיז אותה, להשתמש בה, ולשאת משקל).

לדוגמא: יכול להיות מצב שהכתף של האדם תפסיק לכאוב אחרי כמה חודשים מעצמה, אבל טווחי התנועה עדיין נשארו מוגבלים וחלקיים ביותר. בעיני, אותו אדם עוד לא החלים עד הסוף אפילו אם היומיום שלו לא מלווה בכאבים בלתי פוסקים. האם בשלב זה צריך להמשיך בטיפול או להסתפק בזה? זו כמובן בחירה של כל מטופל ומטופלת.

אם זה עובר מעצמו למה לי להגיע לטיפול ולא פשוט לתת לזה לעבור?

הסיבה הראשונה היא שאין מה להפסיד: אין סכנה להחמרה, אין הכנסה של חומרים סינתטיים לגוף (לא כדורים ולא זריקות), אחוזי ההצלחה גבוהים ביותר.

הסיבה השנייה היא כמובן קיצור זמן ההחלמה.

הסיבה השלישית היא החלמה אמיתית ולא רק שהכאבים יעברו. אם ניתן למצב לחלוף מעצמו, יישארו מגבלות ותנועות קפואות, שבהחלט יכולות לגרום למצב לחזור בעתיד, ובהרבה מקרים להקפיא גם את הכתף השניה שעובדת משמעותית יותר מאשר הכתף שקפאה לה.

הסיבה הרביעית היא הבטחון להשתמש בכתף שקפאה ולא להיזהר ולחשוש כל הזמן שמא אנחנו נחזיר בטעות את הבעיה. תהליך טיפולי עם ליווי של מטפל מקצועי ילווה בבניית הביטחון חזרה ובסוף השימוש בכתף יהיה כמו לפני שהכל התחיל - גם מבחינת תנועה, כאבים, ובטחון להשתמש בגוף בלי לפחד מכאבים.  

בשורה התחתונה: גם אם נלך לפי הערכת הזמן השמרנית (והמחמירה), יש טווח גדול מאוד והבדל משמעותי בין זמני ההחלמה. במרווח שבין שנה לשנתיים, יש שנה שלמה של איכות חיים שאפשר להרוויח על ידי טיפול במגע ללא כדורים, זריקות וניתוח. אני אוסיף ואומר, כל מקרה לגופו, אבל ברוב המקרים טיפול יכול לקצר את זמן ההחלמה בצורה משמעותית.

טיפול קבוע ועבודה עצמית עם תרגילים ייעודיים יכולים לקצר משמעותית את זמן ההחלמה ללא כדורים, זריקות או ניתוח.

כמה טיפולים צריך? סדר גודל של כמות טיפולים דרושה וטווחי זמנים:

בשביל לטפל בכתף קפואה צריך ברוב המקרים (למעט מקרים חמורים במיוחד) תהליך של כמה חודשים בודדים, שזה אומר סדר גודל של 10-15 טיפולים. יש מקרים שבהם יספיקו רק 5 טיפולים ויש מקרים שבהם ידרשו אפילו 25 טיפולים. מידת המעורבות והמשמעת העצמית של המטופלים במהלך התהליך יכולה לקצר משמעותית את כמות הטיפולים ואת זמן ההחלמה.

האם זה בסדר לקחת כדור? האם כדאי לקחת כורכום או חומרים אנטי דלקתיים?

אסור לי ואין לי כוונה להמליץ על נטילה או על הימנעות מנטילת כל כדור רפואי שהוא. באופן אישי אני משתדל להימנע מכדורים, אבל לא מאלו שמתנגדים הנחרצים בכל סיטואציה שהיא לכדורים נגד כאבים. חשוב לזכור שמדובר בפתרון זמני בלבד, שאינו פותר בעיות מהשורש וממש אבל ממש לא כדאי להתמכר ולצרוך אותו באופן קבוע.

חומרים אנטי דלקתיים כמו כורכום עשויים לתרום, הם ככל הנראה לא יזיקו, לא בהכרח שיעזרו או יגרמו לשינוי עם הכתף הקפואה. לי באופן אישי קשה לקבל אותם כפתרון מספיק בפני עצמו, אלא רק אולי כתוסף לתהליך שיקומי כולל. 

לפני נטילת כל כדור או תוסף יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר שמוסמך לכך.

לסיכום

כתף קפואה תפשיר בסוף, ויש לכל אחד ואחת אפשרות להגיע לטיפול במגע ולקצר משמעותית את זמן ההחלמה, וככה להרוויח חודשים ושנים של איכות חיים נטולי כאבים וחשש מהפעלת היד שהיו נמנעים אחרת.

הטיפול במגע הוא טיפול יעיל בעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, שאינו חודרני או פולשני, וגם אם לא סייע - לא ישאיר צלקות ולא יחמיר את המצב.

היתרונות הגדולים בטיפול במגע אל מול לחכות שהמצב יעבור מעצמו - הוא שטיפול במגע מחזיר את הביצועים האופטימליים של הכתף ולא מותיר את הקפאון התנועתי אחרי שהכאבים חלפו, מה שלצערנו יקרה אם לא משחררים את ההידבקות ורק מחכים שהכאב יחלוף מעצמו. כלומר, טיפול במגע מוריד את הסיכוי לחזרה של הבעיה בעתיד.

תהליך שיקומי מתייחס הן לפן הרגשי והן לפן המנטלי של ההתמודדות עם הכאבים תוך כדי ואחרי התהליך, וביסוס החוסן וההתמודדות.

אני מזמין אותך ליצור איתי קשר עוד היום ולקבוע טיפול ראשון אל עבר הפשרת הכתף שלך, ושחרור מכאבים מגבילים.

ומאחל החלמה מלאה וזריזה למי שסובל או סובלת מכתף כואבת וקפואה.