טיפול בטניס אלבו - דלקת מרפק טניס

מה זה דלקת טניס אלבו Tennis Elbow

דלקת בצד החיצוני של המרפק, הדלקת היא בגיד משותף של כמה שרירים שיוצא מהמרפק בצדו החיצוני. 

מלווה בכאבים רצופים וחולשה באזור המרפק עצמו ובאמה (בצד "העליון" של האמה, בו נמצאים שרירי האקסטנסורים של האצבעות וכף היד). הכאבים נוכחים גם במנוחה, ובמיוחד בזמן תנועות של כף היד והאצבעות כמו סגירת אגרוף, פתיחת דלת וכיפוף של כף היד והאצבעות. יש קושי בשימוש בכף היד ובהחזקה של שקיות, הברגה, נגינה, חבטה במחבט בענפי ספורט שונים. תחושה של לפיתה סביב המרפק.

יכולות להופיע גם תחושות באצבעות ובשורש כף היד. אפשר שיהיה נימול ותחושת הירדמות באצבעות, או כאבים באצבעות, ובפרק כף היד.

למה נוצרת דלקת טניס אלבו - מנגנון הפציעה

הסיבה העיקרית שגורמת לדלקת במרפק שנקראת 'מרפק טניס' (Tennis elbow) היא עומס רב של פעולות שחוזרות על עצמן עם האצבעות כף היד והמרפק. זה יכול לקרות לדוגמא מתנועות רבות של הברגה מאומצת, עבודה ארוכה של מוטוריקה עדינה תוך הפעלת כוח, כיווץ מתמשך של שרירי האמה כמו החזקה ממושכת של תיקי צד או חפצים, וחבטות מרובות שגורמות לזעזוע חוזר ונשנה במיוחד עם הצד החיצוני של כף היד (כמו חבטות backhand) בענפי ספורט כמו טניס, טניס שולחן, סקווש וכו'.

מנגנון הפציעה הוא over-use 'חזרתיות יתר' שמשמעותו תנועות פשוטות ומרובות שביניהן אין מספיק זמן התאוששות, להבדיל ממנגנוני פציעה אחרים ונפוצים מסוג abuse (תנועה חזקה ופתאומית שאינה מותאמת ליכולות השרירים), או מנגנוני חבלה (טראומה).  

מה ההבדל בין מרפק טניס למרפק גולף

הבן דוד הפחות מוכר ונפוץ של מרפק טניס (אבל עדיין, קיים ופוגש הרבה אנשים) הוא מרפק גולף. הוא למעשה בדיוק אבל בדיוק אותו דבר רק שהוא מגיע בצד הפנימי של המרפק ולא החיצוני. הוא נקרא כך, לא מפתיע, כי זו דלקת נפוצה אצל שחקני גולף (אבל לא רק).

כמו מרפק טניס גם מרפק גולף נגרם מעומס יתר (של פעולות אחרות), וגם כתוצאה מהנחה ממושכת וחוזרת של האמה על משהו שעוצר את זרימת הדם כמו חלון הרכב, שולחן הכתיבה וכו'. 

מה בכל זאת שונה? 

הדלקת היא בגיד אחר, ולכן הכאבים שמוקרנים לאמה ולאצבעות יהיו בחלק הפנימי של כף היד (שרירי הפלקסורים של האצבעות וכף היד), והקושי והכאבים יוחמרו בפשיטה של האצבעות ולא בכיפופן.

קיימות דלקות נוספות במרפק שאינן מרפק טניס או מרפק גולף, כמו בורסיטיס (דלקת בבורסה עם חום אדמומיות ונפיחות משמעותית של המרפק), אבל הן סיפור אחר, מנגנון הפציעה בהן הוא שונה, וגם הטיפול.  

איך מטפלים במרפק טניס?

הטיפולים הנפוצים:

• לנוח ולחכות שיעבור מעצמו - 

הכאבים לרוב עוברים תוך חצי שנה עד שנה, אך סביר מאוד שיחזור בעתיד.

• משככי כאבים ונוגדי דלקת למיניהם - 

מאפשרים להמשיך לתפקד לזמן מסוים כל עוד החומרים משפיעים, כמובן שהם אינם משנים דבר מהשורש, ושימוש ארוך וקבוע בהם כרוך במחירים שהגוף משלם.

• טיפולים מנואלים במגע: 

עיסוי רקמות עמוק, פיזיותרפיה, אוסטיאופתיה, טווינא ועוד - מומלצים ביותר.

• טיפולי רפואה משלימה שאינן שיטות מגע: 

דיקור, נטורופתיה, הומיאופתיה, טיפולים אנרגטיים מסוגים שונים.

הטיפול שלי בדלקת בטניס אלבו

מטרת הטיפול:

לדרבן את מערכת הריפוי העצמית של הגוף עד להחלמה מלאה, כי רק הגוף מתקן את עצמו. באמצעות הזרמת דם, ניקוז של נוזלי הדלקת, הורדת עומס מהמרפק, והפעלה הדרגתית עד לחזרה מלאה. 

ובפרקטיקה: טיפול בשיטת פאשיקום לשחרור והחזרת טווחי התנועה לפוטנציאל המלא שלהם ללא כאבים. בנוסף, למצוא ולשנות את ההרגלים באורח החיים שהובילו להיווצרות הדלקת.

מבנה הטיפול בשיטת פאשיקום לטיפול בטניס אלבו:

1. תשאול מקיף להבנה הרקע להופעת הדלקת. 

2. אבחון תנועתי ותפקודי של היד על כל מפרקיה (אצבעות, כף היד, מרפק, שכמה וכתף).

3. עיסוי רקמות עמוק וטריגר פוינטס - לשחרור שרירים, פאשיה (רקמת חיבור מכווצת), ופיצויי תנועה מגבילים. 

4. הדבקות של טייפ קינזיולוגי מוכוונת לטיפול בדלקות במרפק (טניס, גולף או אחרות).

5. עבודה עם קרח. 

6. הנחיות לעבודה בבית מותאמות אישית.

טריגר פוינטס לטיפול בדלקת טניס אלבו - הרחבה

כשמופיעה דלקת במרפק, הכאבים גורמים לאדם למתן ולהימנע מתנועות ומעומסים מסוימים. שחרור באמצעות טריגר פוינטס גורם לטווחי התנועה להיפתח באופן מיידי ולהקלה בסימפטומים של הדלקת. את המשך הפינוי והניקוז מבצעים באמצעות טכניקות עיסוי מוכוונות ניקוז לימפה והזרמת דם וגם באמצעות הדבקות שמוכוונות עידוד לימפה והזרמת דם.

זמן החלמה ממרפק טניס 

מדובר בטיפולים בודדים. טיפול "שמרני" כלומר ללא תרופות או זריקות או ניתוח מספיק כמעט בכל המקרים.

הזמן הדרוש להחלמה משתנה ממקרה למקרה, כתלות בגיל המטופל, במידת האקוטיות של הדלקת (עד כמה היא חדשה ואקוטית, או מתמשכת כבר זמן מה), וכמובן תלוי באופי ועצימות הפעילות של המטופל והיכולת שלו להוריד מהעומס ולשנות את ההרגלים שהובילו מלכתחילה להיווצרות דלקת. 

חשוב ביותר - לא לעצור את התהליך הטיפולי באמצע לפני סוף ההחלמה  

מנסיוני, אחת התופעות השכיחות והמצערות, הן שמטופלים מרגישים הקלה אבל לא משלימים את התהליך וחוזרים לאותה שגרה בדיוק אחרי הקלה חלקית בלבד, ואז הבעיה חוזרת אחרי כמה שבועות והתסכול גדול.

מדובר בסך הכל בטיפולים ספורים עד החלמה מלאה, ולכן אני ממליץ בחום להגיע לטיפול נוסף אם הבעיה כן השתפרה אבל לא עברה עד הסוף אחרי הריאקציה המיידית.

ריאקציה היא תגובה טבעית וצפויה אחרי טיפולים, שכוללת שינוי בתחושות הכאב ובמיקום שלהם, ועוברת אחרי יומיים עד ארבעה, ואז המצב החדש מתייצב. אם ישנו הקלה ושיפור מסוים אחרי הטיפול אבל הבעיה לא עברה לגמרי, חשוב לנצל את המומנטום ולהמשיך את הרצף הטיפולי. אם נחכה למעלה משבועיים, כשהמצב לא עבר לחלוטין, ובמיוחד אם לא נעשה שינוי בפעילות שהובילה לדלקת, סביר מאוד שהכאבים יחזרו.

תחבושות אלסטיות למרפק

תחבושת למרפק בשביל לטפל בטניס אלבו, יכולות לעזור למצב לא להחמיר, אבל לא עוזרות לו להחלים ולעבור. נניח ומישהו עובד בעבודה פיזית קשה שגרמה לדלקת מלכתחילה ואין שום אפשרות להפסיק אותה או להקל בעומס לתקופה מסוימת, אני לא פוסל שימוש בתחבושת רק לזמן העבודה ולא רגע אחד יותר מזה. כלומר לשים בתחילת העבודה, רק אם יש סיכוי סביר לתנועות פתאומיות או עומס גדול ובלתי נמנע על המרפק, ולהוריד את התחבושת מיד בתום העבודה. בוודאות לא כאי לישון עם תחבושת על המרפק.

לעומת זאת, קינזיו טייפינג יכול מאוד להקל על הכאב ולעזור לתנועת חלקה וקלה יותר של המפרק, ולניקוז דלקות. הדבקה של קינזיו טייפ זה לא עניין מורכב אבל חשוב לדעת מה עושים, ולא לשים עם "הכשרה" של סרטון מהיוטיוב, אלא רק בהסבר וחניכה של איש מקצוע. 

נקודות חשובות וסיכום

מרפק טניס זו בעיה אורטופדית נפוצה, שקיימת לא רק אצל שחקני טניס והטיפול בה באמצעות רפואה משלימה הוא יעיל ביותר, ובמיוחד באמצעות עיסוי רקמות עמוק ושחרור טריגר פוינטס.

הטיפול עצמו יכול להיות כואב, והיד כולה ככל הנראה תכאב ביומיים שלושה שאחרי הטיפול, אבל השחרור הוא עמוק ומהשורש, פותר את הבעיה לחלוטין, ומאפשר לגוף לצאת מהדלקת.

אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות דלקות במרפק הוא אורח חיים, עומס רב מדי, או שימוש לא מידתי ביד, כדאי מאוד להבין מה גרם לדלקת ולשנות בהתאם.

אין סיבה לנשוך שפתיים ולחכות חצי שנה עד שנה שהבעיה תחלוף מעצמה, עדיף פשוט להגיע לתהליך קצר של מספר טיפולים בודדים ולחזור להתאמן, לעבוד ולשחק חופשי.