אני זוכר את הרגע הראשון שנכנסתי לכיתה.
הייתי סקפטי בלשון המעטה.
הגעתי רק לשיעור ניסיון. לא ממהר מתחייב לכלום, ובטח שעוד לא משלם על קורס שנתי.
נקפוץ שלוש שנים קדימה - וזה הטקסט שפותח את החזון העסקי שלי לטווח ארוך:
"להוביל פיתוח, הטמעה ולימוד של שיטת פאשיקום בארץ כפתרון שיקום יעיל ביותר שאינו פולשני ואינו כולל חומרים חיצוניים לאנשים שסובלים מכאבים כרוניים ומגבלות תנועה.
להוות מקור ידע נגיש למטפלים ולקהל הרחב – גם באתר שיכיל מאמרים כתובים ומצולמים וגם כמטפל נגיש שמייעץ, מלמד ומנחה מטפלים נוספים."
אז מה קרה שם בפער הזה שבין הספקות וההיסוסים, למצב שהפכתי להיות מעריץ מספר אחד (כן בטח, הייתי מת…) של השיטה ושל המורה שפיתח אותה?
התשובה מורכבת ממילה אחת מאוד פשוטה - תוצאות.
שום דבר לא יכול היה לשכנע אותי, ולגרום לי לזנוח כמעט לחלוטין את כל מה שלימדו אותי לפני כן ושהפנמתי לאט לאט, ואפילו התחלתי להעביר הלאה כאסיסטנט, חוץ מתוצאות בטיפולים.
ואם להיות ספציפיים ממש - יש מקרה אחד מסוים שאחריו המצב היה בלתי הפיך.
מקרה שהיה כך היה:
אצל טל היה נהוג (ועדיין) שתלמידים יכולים להישאר לראות טיפולים בתנאי שלמטופלים.ות זה לא מפריע.
לא אשכח את הטיפול שבו ראיתי בחור שסובל כבר יותר מחצי שנה מכאבים בכתף ימין. ומה הוא לא ניסה לעשות - טיפולים פה וטיפולים שם, לפיזיותרפיסט הכי גדול בגרמניה הוא הגיע בשביל זה, ואף אחד לא הצליח לעזור לו ליותר מיומיים.
טל שומע ושואל מדי פעם, אומר לבחור ללכת לכאן ולשם, להרים תוך כדי את היד קדימה אחורה לצדדים - וזוכה לעיוותי פרצוף וקולות התבכיינות שמאפיינים בן אדם שבאמת סובל.
תוך כדי דיבור, טל ניגש לכף רגל שמאל (הנגדית) כשהנעל עדיין עליה ולוחץ על שתי נקודות עם אגודל הברזל.
הבן אדם קופץ מהפתעה לרגע.
ואז טל אומר לו " תזיז עכשיו את הכתף תבדוק"
וזה הרגע שגרם לי לחשוב שמדובר באיזה שתול, בשחקן שטל הביא כדי שאשתכנע.
וואלה זז חלק.
80 אחוז מהכאבים ירדו (לדבריו!), בלחיצה על גב כף הרגל! הנגדית! כאילו מה הקשר?! והוא ממשיך להזיז ולבדוק כאילו הוא צובט את עצמו מאיזו חלום או הזיה וזה נשאר זז סבבה בלי לגרום סבל.
הוא שואל את טל "מה זה? מה עשית?"
ואני לגמרי עם הבחור - מה זה הסתלבט המוגזם הזה?
אבל משהו קרה שם.
הבנתי שיש כאן משהו מעבר למה שאני מכיר.
שאני לא יודע להסביר מה ולמה קרה, אבל זה חד משמעית קרה. מול העיניים שלי. כלומר, זאת אופציה שקיימת. יש מצב שלחיצה על כף הרגל הנגדית של בן אדם משחררת אותו מסבל בכאבים ומשפרת לו את התנועה שמוגבלת כבר חצי שנה.
ואני חייב להבין מה ראיתי ולמה זה קרה.
ומשם הכל היסטוריה. סיימתי את הקורס, והמשכתי לקורס השני (פאשיקום בכיר), והיום אני יודע להסביר את הקשר התנועתי שבין אינוורז'ן בכף רגל שמאל (הטיית החוצה של כף הרגל) לתנועת הכתף הנגדית.
ועדיין לא משנה כמה פעמים ראיתי את זה - יש משהו מפתיע, מלהיב, ואפילו מכעיס בעובדה שאני לוחץ על כמה נקודות ובו במקום התנועה התקועה, שיש למטופלים לפעמים זמן ממש ארוך - נפתחת, וכאבים כרוניים משתנים. ככה, מול העיניים - לפעמים זזים, לפעמים מתפזרים, לפעמים אפילו מתגברים, אבל אשכרה מגיבים למספר לחיצות מועט בלייב.
זאת הסיבה שהתאהבתי בפאשיקום. הקסם הזה של טריגר פוינטס או "הקלות הבלתי נסבלת של הטריגר" כמו שטל אוהב לומר.
וזאת הסיבה שאני נשאר לטפל בשיטה, לשכנע חברים לבוא ללמוד אותה, ומכוון להפיץ אותה כמה שרק אצליח, כי יש קהל אדיר שזקוק לתורה הזאת ולתוצאות שלה בשינוי תבניות כרוניות על ידי מגע בלי שום הליך פולשני או חומר חיצוני.
*אני מאוד ממליץ להגיע לשיעור נסיון בכל מקום ובכל מוסד שבו אתם שוקלים ללמוד; רק ככה אפשר להתרשם מהחומר, מהסגנון של המורה, מהאווירה בשיעורים.
Kommentarer