"אם בימים הקרובים תרגישי שכאבים זזים למקום אחר בגוף, מתגברים, או נחלשים - אין סיבה לחשוש, זה סימן טוב! הם כולם תוצאה של אותו דבר. זה רק אומר שהגוף שלך מגיב לטיפול והכוחות המכנים הפנימיים שמזיזים אותו משתנים."
אני אסביר.
כאב הוא לא משהו פיזי.
אנחנו רגילים לחשוב שכאב הוא משהו פיזי, כי אנחנו מרגישים אותו במקום מאוד ספציפי. "כואב לי בדיוק פה!" הוא משפט מוכר מאוד לאוזניי. אבל כאב הוא לא משהו פיזי. אין דבר כזה 5 קילו של כאב, וגם לא 5 ליטר של כאב.
"כאב הוא תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לרקמה… עלול לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים." -האגודה הבינלאומית למחקר הכאב.
אם לענף היו רגשות.
דמיינו שאתם מחזיקים ענף בשתי ידיים, ומכופפים אותו. רגע לפני שהוא נשבר, במקום שבו הוא עומד להישבר, בשיא הקשת, יש הכי הרבה עומס. אין בנקודה הזו בענף שום בעיה מבנית היא לא חזקה יותר או חלשה יותר מ-3 סנטימטר על ידה, היא פשוט נמצאת במקום הנכון, בזמן הנכון. לצורך העניין, הענף ירגיש באותה נקודה כאב (אם לענף היו רגשות, אולי יש לו...).
אם ככה, אפשר להבין מדוע הרבה פעמים, אנשים נשלחים לצילומים והדמיות ולא מוצאים אצלם שום ממצאים למרות שהם בפירוש מרגישים כאב עז ולאורך זמן! זה משום שבהדמיה (רנטגן, אולטראסאונד, MRI) בודקים את המבנה של הרקמה ולא את העומס המכני התנועתי שפועל עליה. העצם יכולה להיות שלמה לגמרי, וצפופה במידה הנכונה, והגיד יכול להיות ללא שום קרע ועדיין נרגיש כאב במקום, בגלל שיש בגוף עומסים מכניים שמתבטאים באותו מקום בדיוק כמו אותו ענף מכופף.
זה כי יש לך "שחיקת סחוס" - לפעמים מאשימים שלא בצדק את הנזק השולי שמוצאים בבדיקות, שהם אמנם קיימים אך בפירוש אינם גורמים לכאב המורגש. בטח לא באותה חשיבות של כוחות מכניים תנועתיים שמפעילים שרירים מכווצים ופיצויי תנועה.
למה אחרי טיפול כשכאבים זזים מרגל לרגל או משנים מיקום מהצוואר אל הכתף זה סימן טוב?
זה טוב, כי לפי אותה מטאפורה זה סימן שעל הענף פועלים כוחות בכיוונים או בעצמה שונים. זה סימן לכך שהגוף (כלומר המוח ששולט ומפעיל את השרירים שמזיזים את הגוף), מתארגן מחדש תנועתית וחוזר להפעיל תבניות תנועה ישנות שהיו לו. מה שגורם לעומסים להשתנות והביטוי התחושתי של אותו ארגון חדש-ישן הוא שינויים במיקום הכאב ובעוצמה שלו.
במקרים בהם יום יומיים אחרי הטיפול אין כל שינוי תנועתי ו/או ותחושתי - כנראה שהאבחון או הטיפול לא דייקו מספיק, או שמקור הכאב הוא בנזק ממשי לרקמה שקיים ושתהליך התיקון הדלקתי שלו גורם לגירוי יתר ולתחושת כאב.
הגוף יודע רק לחזור אל תבניות ישנות שהיו לו.
כל עוד אנחנו יכולים לזכור תנועה נוחה ישנה שהיתה לנו, אנחנו יכולים לחזור אליה (בהנחה שלא נותחנו ושאין שינויים מבניים בלתי הפיכים). גם אם יש כאב בגוף שנוכח כבר שנים, אפשר יהיה לחזור לתחושה שהיתה פעם, כי המוח יודע לחזור אל התבניות האחרות עם הטיפול הנכון. בטיפול בשיטת פאשיקום, אני מאבחן תנועתית ומוציא את הגוף מהאיזון הנוכחי שלו. הגוף יודע לחזור רק אל התבניות הישנות שהיו לו - שכוללות טווחי תנועה ותחושות ישנות. ולכן כשצפים כאבים ישנים, זה אינו סימן רע, זה בסך הכל עוד אבן דומינו אחת אחורה שהתקדמנו אל עבר התנועה הנוחה הישנה. זה שלב הכרחי בדרך להחלמה מלאה ולחזרה לתנועה נטולת כאבים.
בכל טיפול אנחנו חוזרים כמה שהמטופל.ת מסוגלים לשאת ו"מנקים" כמות מסויימת של פיצויי תנועה, ואחרי כמה ימים שהגוף התאושש ממשיכים לטיפול נוסף בו נמשיך לשחרר ולחזור עוד צעד אל עבר התבניות הישנות, עד לנקודה שבה המטופל סומך על הגוף שלו שמתפקד כמו פעם בלי לחשוש מכאבים.
הגוף הוא מכונה מופלאה
תחשבו על זה - בגוף שלנו יש מנגוני תיקון עצמי. הוא מתקן כל הזמן. הוא מאחה שברים בעצמות, ומשלים גידים. איזו עוד מכונה עושה את זה? הוא מפחית עומסים ממקום שנפגע אל אזורים אחרים, בשביל שיוכל לתקן אותו. איזו כלי רכב יודע לעשות את זה? אפילו לא טסלה...
מאחל לכולם בריאות, אופטימיות וכוח להתמודד ולשנות קשיים תנועתיים וכאבים כרוניים בגוף. אל תישארו עם הכאב לבד, לפעמים גם הגוף המופלא שלנו צריך את הדחיפה כדי לעבוד ולתקן.
Comments